פיזיותרפיה היא טיפול פיזי, במגע ובמשחק המיועדת לתינוקות ולילדים המאחרים בהתפתחותם.
מדובר בתינוקות וילדים בעלי אבחנות רפואיות מכל סוג
או גם תינוקות בריאים אשר “החיים אינם זורמים להם בקלות”… למשל –
תינוקות בעלי נוקשות שרירים (היפרטונוס) או רפיון שרירים (היפוטוניה),
תינוקות הפועלים יותר או הנוטים יותר לצד מסוים (א-סימטריה),
פעוטים חסרי שקט המגיבים באופן מוגזם לכל גירוי ומתקשים להרגע (היפר-סנסיטיביים).
תינוקות הפועלים במאמץ, איטיים יותר מחבריהם ואינם נהנים מעצם התנועה.,
תינוקות המתקשים להשיג ולבסס שלבי התפתחות כמו גלגול, זחילה, התיישבות והליכה,
בקיצור… ילדים המדאיגים את הוריהם או את סביבתם…
חשוב לדעת : אין דבר כזה תינוק עצלן!
הכינוי עצלן נועד למבוגר שיכול ויודע לעשות אך לא מתחשק לו.
תינוק שיכול ויודע – עושה. אם הוא לא עושה – סימן שהוא לא יכול! (עדיין…)
בראשית דרכו נדרש התינוק להתמודד עם הפעלת גופו. הוא מנסה לקלוט ולהסתגל לעולם אליו נולד: להרים את ראשו ולהתבונן, לינוק, להושיט יד אל חפץ, להתהפך.
מערכת התנועה שלנו (המערכת המוטורית) קשורה קשר הדוק למערכת התחושה שלנו (המערכת הסנסורית).
שתי מערכות אלו מתפקדות בצמידות מוחלטת וללא הרף.
תינוק אחד יכול לחוות את גופו ואת הסביבה כחוויות חושניות נעימות ומזמינות ומתוך כך לבחור לנוע
ואילו תינוק אחר עלול לחוות את אותה סביבה – כחוויה מאיימת, מפריעה ומרגיזה ולכן הוא בוחר לבכות או לבקש עזרה.
מתוך החוויות הטובות והכואבות המזדמנות לנו בהתנסויותינו המוטוריות והסנסוריות – עולים וצומחים נדבכים נוספים:
הרגש שלנו (לדוגמא: ביטחון עצמי, או פחד),
הכושר המנטלי (למשל: חקרנות או מונוטניות),
הדפוסים שלנו (כמו: אני נמשך ל.. אני נמנע מ..),
האמונות המושרשות על עצמנו (אני "חזק", אני "לא יכול"),
האמונות על העולם סביבנו ("מקום בטוח" או "מקום מפחיד"…)
כך בהדרגה נבנית ומתפתחת אישיותנו כולה.
ברור אם כן כי החשיבות במתן טיפול פיזיותרפיה התפתחותית לילד המאחר בהתפתחותו הינה לא רק על מנת לסגור את הפער המוטורי , אלא ביצירת חוויה חיובית המחברת בין הילד לגופו, לתחושותיו, לתפיסתו, ליכולותיו ולעמידתו מול העולם.
החזון שלי הינו: אני יכול והכל אפשרי!!
לתפיסתי: תפקידנו כהורים וכמטפלים הוא לאפשר לילד לפתח עמדה פנימית ראשונית של “אני יכול!” ….וכל השאר יהפוך לאפשרי…
מכאן גם החשיבות להנות מן התהליך, לשחק, לחקור, לפתח יצירתיות, להגיע לתגליות לא צפויות, להשתולל,
להיות שותפים שווים: הורה-ילד-אני, להעניק חווית אמון וערך, לצחוק, להביע משאלות, להיות בריאים ברוח… ובריאות תצמח!
הורים: חשוב להבין כי אתם הינכם המשאב החשוב ביותר של ילדכם.
הבריאות והשקט הנפשי שלכם, היכולת שלכם לראות כיצד אתם לא נתקעים, לא שוקעים בחרדות , כיצד אתם מתפתחים –
כל אלו חשובים וקשורים ישירות להתקדמותו ולשיגשוגו של ילדכם.
יש לכם שאלה או דאגה בעניין התפתחותו של ילדכם?
התקשרו עכשיו!
